<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס לבוב סימן ת"ז</h1>
<h2>דף לח:</h2>
ושמעתי שרבינו חיים כהן היה אוסר תרנגולת שנמלגו בכלי שני ונמצאת אחת מהן טריפה או נבילה שנתנבלה בשחיטה משום שמנונית דאיסורא שבלעו האחרון מינה ולא דמי לדם דמסיק בירושלמי וניתיב ר' יוסי בר' בון דהתם אף בכלי נחושת אית לן למימר כלי נחושת בולע דכלי נחושת שקשה ודאי לא ואל תתמה שנוהגים להדיח דם שבצואר התרנגולת של שחיטה ולא אמרינן חוזר ונפלט בשעת מליחה או בשעת צליה דההוא לא משום איסורא נוהגים אלא משום שאח"כ חוזרין ומרתיחין המים ומדיחין אותן הקערות. כך היה מלמדינו מורינו הקדוש והאי דבשר דמיבעיא לך שנמלח ונתנוהו קודם הדחה ברותחין איכא למימר דמשערינן מלח שעל גביו דמועט ואע"ג דאמר פ"ק דביצה דמלח לטעמא עביד וטעמ' לא בטיל האי מלח מכח דם קאתי ולא מחמרינן בי' טפי מדם וראיות בידי לאיסור ולהיתר והמחמיר יחמיר והמיקל לא הפסיד.
